פתחתי היום את שיעור שפה כך: תלמידים יקרים אנחנו הולכים ללמוד על העולם הגדול! לא כאן בכיתה אלא שם בחוץ... החלון שלנו הוא המרחב ברשת והחוקים המתקיימים בו אינם חוקי בית הספר אלא חוקים של העולם הגדול.
יש לכם את החופש ללמוד קחו את ההזדמנות הזו בשתי ידיים.
קוראים לבלוג הזה "הגלידריה!!" קראתי בהתרגשות! "גלידריה?! מה הקשר?!" הילדים תמהו.. עניתי "בלוגים בטעמים" מה?! עם כיווצי עיניים של "מה המורה הזאת רוצה מאיתנו הפעם?"
אז פשוט הקראתי להם את הפתיח לבלוג שלנו:
שלום לכם! שמי ספירית רוטמן ואני מורה יוצרת- חוקרת. (פעם ראשונה שהם נתקלים בתפיסת האני האמתי שלי בבית הספר, חשבתי לעצמי... הרי בפני מי אציג את עצמי כך?! בריאיון עבודה? מול מנהלת, מפקחים, אפילו הורים, אבל בטח הם חשבו לעצמם אנחנו "רק" ילדים)
ממשיכה... "מלמדת בבית הספר "הירוק" ע"ש יצחק רבין ביבנה. בלוג זה נועד לכם התלמידים! ללמוד על העולם את כל מה שלא תלמדו בבית הספר.... (לא עכשיו היא בכלל השתגעה...) בעצם כן תלמדו... לקרוא, לכתוב, לחשוב, לחקור (פיווו כבר נבהלנו) - אבל הפעם תלמדו מה שאתם בוחרים... כל אחת ואחד... לפי התחביבים והעדפות האישיות - לפי מי שאתם באמת! הפעם תלמדו נושאים באמת לעומקם של דברים, תוכלו לשקוע לעולמות ודמיונות , לפנטזיה ומציאות, כפי שאתם רואים בעיניכם. למידה כזו שתאפשר לכם לא לרצות להפסיק ללמוד, אפילו תחת איום - כי זה מי שאתם, זוכרים?! בואו נתחיל...
ההנחיה הייתה שכל אחד ואחת מתלמידי הכיתה יפתח בלוג בחשבון גוגל שלו והם התבקשו להתחלק לקבוצות רק על פי נושא מעניין (מאוד!!!) שהוא יהיה נושא הלמידה השנתי שלהם.. ולא לפי חברים... הרבה מהם מצאו את עצמם פותחים בלוג אישי דווקא ולא קבוצתי בכדי להצליח לבטא את עצמם, חלק היו בקבוצה גדולה שהתפוררה די במהירות בעקבות ההבנה של המשימה שהם חייבים להתחבר ממש לנושא: ביקשתי שיחשבו על נושא שלא יוכלו לעזוב אותו - נושא שישקעו בלמידה ובהעמקה שלו עד כדי כך שגם אם יעירו אותם באמצע הלילה (מהמחשב) ויאמרו להם לעצור וללכת כבר לישון הם רק ירצו להמשיך... שאלו אותי אם אפשר לצרף לבלוג- תחביב חבר מכיתה אחרת, אישרתי זאת - הרי אנחנו בעולם הגדול...
גיליתי שהתחומים שמעניינים אותם מרתקים מאוד .... המלצות על סרטים, סדרות, הצגות, משחקי מחשב, vod, אופנה לפי עונה, מקומות בארץ, יצירות מגניבות, אופנועים, חיל האוויר, קבוצות אוהדים של נבחרות ספורט למיניהן ועוד היד נטויה...
החוויה היא עוצמתית החבר'ה לא רצו לעזוב את בניית הבלוג ורצו ישר לחפש תמונות, לעצב, לשאול ולשאול ולשאול ולשאול... "איך פותחים? ואיך מעצבים? ואיך שולחים? ואיך משתפים? ומי רואה? ואיך נפרסם? ותעזרי לי פה ותעזרי לי שם, רגע, אני קראתי לך קודם! ... אפשר להמשיך גם בשיעור הבא?..." בסוף יום הלימודים היו עוד תלמידים שנשארו לעבוד עם אור וברק בעיניים! במקום ללכת הביתה, כן?! טוב אם להודות כבר מזמן לא חוויתי את הצימאון הזה לידע ומיומנויות בעוצמות שכאלו... אולי זו השיטה לתת להם את החופש ללמוד, החופש לפרוש כנפיים ולאהוב את מה שהם עושים... את מי שהם ... -אבל באמת...
עצרתי רגע את ההתלהבות ואמרתי: בעולם הגדול הזה יש הרבה חוויות, הנאה, אתגר אבל גם צריך לנקוט במשנה זהירות: חשוב להכיר ולהיות מודעים לכללים לגלישה בטוחה: בסרטון "גולשים ושומרים עלינו ברשת".
אפשר לחלק את הכללים לשניים:
1. מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך
2. בעולם הגדול לא כל אדם רוצה בטובתכם, היזהרו ושימרו את נפשותיכם. שתפו אדם מבוגר שקרוב אליכם במידה ואתם לא מרגישים בנוח או מתלבטים לגבי דברים מסוימים התייעצו, שתפו, תחלקו... העיקר... אל תשמרו בבטן!
בהצלחה לכולנו :)
ספירית רוטמן מחנכת כיתה ו'1 - ביה"ס הירוק ע"ש רבין.
טז' אלול , תשע"ו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה