מה חדש בבלוג? ואיך הבלוג יכול לקדם למידה? פוסט ראשון בסדרה זו...

הי!!
עברו כבר כמעט חודשיים מאז התחלנו במסע הבלוגים שלנו ואנחנו פשוט ממריאים!

רציתי לחשוף אתכם לעשייה המרובה בכיתתנו המדהימה!

במאמר (פדגוגי) מוסגר, אני כל כך שמחה לראות את חדוות העשייה של הילדים! life long learning הוא מושג שמלווה אותי באופן אישי והוא דרך הלימוד שלי ליהנות מעצם הלמידה, ללמוד דברים שמעניינים אותך ואותך (בזכר ונקבה).

מדהים לראות תלמידים שונים בכל המינים והצבעים פשוט מבצעים מרצון עצמם את הפעולות שכל מורה ללשון עברית ושפה כל כך כמהה אליהן... קריאה של מלא כתבות, שמעניינות אותם כן?! כתיבה בלי סוף תגובות לחברים, התעסקות בחידושים, אקטואליה, סרטים, ביוגרפיה, מתכונים ועוד... ומלא מלא עניין!

שאלו אותי מורים: "תגידי את מספיקה לקרוא הכל? להגיב? לבדוק? לתקן?" אז עניתי פשוט "לללללללללא" עם פרצוף של "נראה לך שיש לי זמן להכככל? "אז איך הם משתפרים?" אז ככה, התפיסה שלי אומרת כך: שימו לב לא למצמץ:

ככל שתלמידים יחשפו ליותר כתבות ויותר כותבים ויקראו יותר סגנונות כתיבה (בעצמם!! ומרצונם!!) הם יפנימו באופן טבעי את מבנה הלשון, מבנה משפטים, מבנים של כתיבה ועוד כל מיני סטנדרטים שנדרשים במערכת... איך? זה ממש כמו תינוק שלומד לדבר את שפת אמו... חשבתם פעם על זה? הוא קולט מילים ומשפטים, טון דיבור, סגנונות דיבור, מה מותר ומה אסור מתוך שיחות של אחרים כמובן וממש בלי מורה פרטית או מורה להוראה מתקנת... ופתאום הפלא ופלא התינוק הקטן כבר מדבר! ונכון! יחיד רבים, זכר, נקבה ועוד... בכלכלה קוראים לזה "היד הנעלמה" זה פשוט קורה מעצמו...

אז אני חוזרת כדי להמשיך.. ככל שייחשפו ליותר כתבות, מאמרים, טקסטים וכותבים שונים כך גם הכתיבה שלהם תשתפר פלאים! בקיצור הבלוג מאפשר להם כתיבה חופשית והמון לכתוב לכתוב ושוב לכתוב... בלי ביקורת, בלי נוקשות בלי ציונים פשוט לכתוב. זה הפך לכיף פתאום לכתוב! אז כשיש לנו זמן פנוי בשיעור , מורה מחליפה, תלמיד שסיים מטלה ואין לו מה לעשות הוא ישר ניגש לכתיבה בבלוג שמקדים אותו המשפט: "המורה את מסכימה לנו בבלוגים?" כאילו נאמר "את מסכימה לנו לצאת לשחק כדורגל?" ממש באותו טון. ואני "בוודאי! מתי כתבת פוסט אחרון?" "אתמול!".

אז תסכימו איתי שאי אפשר לקרוא הכל, בשביל זה ביקשתי מהם אתמול לשלוח לי קישורים, כל אחד ואחת, לפוסט הנבחר שלו - שמבחינתו הוא הפוסט המוצלח ביותר! את זה אני מוכנה לבדוק!

כנראה שאת הבלוגים תפרו במיוחד לילדים ונוער שאנחנו המבוגרים נוכל להצליח לראות את עולמם הפנימי על זה אני ארחיב בפוסט הבא...

אז מה חדש בבלוג?

כתיבת ביוגרפיה על דמויות מעוררות השראה בקרב בני נוער:
http://stavblogspotcom.blogspot.co.il/

https://noambayder.blogspot.co.il/2016/09/blog-post_21.html?showComment=1479296381536#c654389149153267483

http://kesembabagani1.blogspot.co.il/

המלצות על סרטים:

https://moviesblogamit.blogspot.co.il/2016/10/back-to-future.html?showComment=1479296724878#c4226402786792545406


כתיבת מתכונים:

http://cookingbakingblogger.blogspot.co.il/


משחקי מחשב, פעילויות פנאי ועולמות תוכן בקרב בני נוער:

https://gamingworldalon.blogspot.co.il/2016/09/uncharted-4.html?showComment=1479296812407#c1017538858041294484

https://dogblogronsegal.blogspot.co.il/2016/09/blog-post_20.html?showComment=1479296956819#c5956974538752496241

http://wweosher-noam.blogspot.co.il/

https://lielavisar71.carbonmade.com/projects/6255477


ויש עוד הרבה עשייה כאן מוזמנים לקרוא ולהגיב בבלוגים של התלמידים בקישורים מצד ימין:)

נ.ב תוך כדי כתיבת מילים אלו אני יושבת וחושבת לעצמי מתי ישבתי לכתוב פוסט כזה ארוך ובכלל, לכתוב? אה לפני כמעט חודשיים... טוב אני חייבת לכתוב יותר... (המורה) בקרוב הפוסט השלישי בסדרה...

כאן לומדים רק מה שמעניין אותנו - באמת!

פתחתי היום את שיעור שפה כך: תלמידים יקרים אנחנו הולכים ללמוד על העולם הגדול! לא כאן בכיתה אלא שם בחוץ... החלון שלנו הוא המרחב ברשת והחוקים המתקיימים בו אינם חוקי בית הספר אלא חוקים של העולם הגדול.
יש לכם את החופש ללמוד קחו את ההזדמנות הזו בשתי ידיים.
קוראים לבלוג הזה "הגלידריה!!" קראתי בהתרגשות! "גלידריה?! מה הקשר?!" הילדים תמהו.. עניתי "בלוגים בטעמים" מה?! עם כיווצי עיניים של "מה המורה הזאת רוצה מאיתנו הפעם?"

אז פשוט הקראתי להם את הפתיח לבלוג שלנו:
שלום לכם! שמי ספירית רוטמן ואני מורה יוצרת- חוקרת. (פעם ראשונה שהם נתקלים בתפיסת האני האמתי שלי בבית הספר, חשבתי לעצמי... הרי בפני מי אציג את עצמי כך?! בריאיון עבודה? מול מנהלת, מפקחים, אפילו הורים, אבל בטח הם חשבו לעצמם אנחנו "רק" ילדים)
 ממשיכה... "מלמדת בבית הספר "הירוק" ע"ש יצחק רבין ביבנה. בלוג זה נועד לכם התלמידים! ללמוד על העולם את כל מה שלא תלמדו בבית הספר.... (לא עכשיו היא בכלל השתגעה...) בעצם כן תלמדו... לקרוא, לכתוב, לחשוב, לחקור (פיווו כבר נבהלנו) - אבל הפעם תלמדו מה שאתם בוחרים... כל אחת ואחד... לפי התחביבים והעדפות האישיות - לפי מי שאתם באמת! הפעם תלמדו נושאים באמת לעומקם של דברים, תוכלו לשקוע לעולמות ודמיונות , לפנטזיה ומציאות, כפי שאתם רואים בעיניכם. למידה כזו שתאפשר לכם לא לרצות להפסיק ללמוד, אפילו תחת איום - כי זה מי שאתם, זוכרים?! בואו נתחיל...

ההנחיה הייתה שכל אחד ואחת מתלמידי הכיתה יפתח בלוג בחשבון גוגל שלו והם התבקשו להתחלק לקבוצות רק על פי נושא מעניין (מאוד!!!) שהוא יהיה נושא הלמידה השנתי שלהם.. ולא לפי חברים... הרבה מהם מצאו את עצמם פותחים בלוג אישי דווקא ולא קבוצתי בכדי להצליח לבטא את עצמם, חלק היו בקבוצה גדולה שהתפוררה די במהירות בעקבות ההבנה של המשימה שהם חייבים להתחבר ממש לנושא: ביקשתי שיחשבו על נושא שלא יוכלו לעזוב אותו - נושא שישקעו בלמידה ובהעמקה שלו עד כדי כך שגם אם יעירו אותם באמצע הלילה (מהמחשב) ויאמרו להם לעצור וללכת כבר לישון הם רק ירצו להמשיך...  שאלו אותי אם אפשר לצרף לבלוג- תחביב חבר מכיתה אחרת, אישרתי זאת - הרי אנחנו בעולם הגדול...
גיליתי שהתחומים שמעניינים אותם מרתקים מאוד .... המלצות על סרטים, סדרות, הצגות, משחקי מחשב, vod, אופנה לפי עונה, מקומות בארץ, יצירות מגניבות, אופנועים, חיל האוויר, קבוצות אוהדים של נבחרות ספורט למיניהן ועוד היד נטויה...


החוויה היא עוצמתית החבר'ה לא רצו לעזוב את בניית הבלוג ורצו ישר לחפש תמונות, לעצב, לשאול ולשאול ולשאול ולשאול... "איך פותחים? ואיך מעצבים? ואיך שולחים? ואיך משתפים? ומי רואה? ואיך נפרסם? ותעזרי לי פה ותעזרי לי שם, רגע, אני קראתי לך קודם! ... אפשר להמשיך גם בשיעור הבא?..." בסוף יום הלימודים היו עוד תלמידים שנשארו לעבוד עם אור וברק בעיניים! במקום ללכת הביתה, כן?! טוב אם להודות כבר מזמן לא חוויתי את הצימאון הזה לידע ומיומנויות בעוצמות שכאלו... אולי זו השיטה לתת להם את החופש ללמוד, החופש לפרוש כנפיים ולאהוב את מה שהם עושים... את מי שהם ... -אבל באמת...




עצרתי רגע את ההתלהבות ואמרתי: בעולם הגדול הזה יש הרבה חוויות, הנאה, אתגר אבל גם צריך לנקוט במשנה זהירות: חשוב להכיר ולהיות מודעים לכללים לגלישה בטוחה: בסרטון "גולשים ושומרים עלינו ברשת".
אפשר לחלק את הכללים לשניים:
           1. מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך
           2. בעולם הגדול לא כל אדם רוצה בטובתכם, היזהרו ושימרו את נפשותיכם.                                             שתפו אדם מבוגר שקרוב אליכם במידה ואתם לא מרגישים בנוח או מתלבטים לגבי דברים מסוימים התייעצו, שתפו, תחלקו...    העיקר... אל תשמרו בבטן!


בהצלחה לכולנו :)


ספירית רוטמן מחנכת כיתה ו'1 - ביה"ס הירוק ע"ש רבין.
טז' אלול , תשע"ו.